"כמה שוקל האושר?" שואלת איילת קלטר, עמיתה ודיאטנית ותיקה, פורצת דרך בתחום המכונה "נון-דיאט", מייסדת של "שפת האכילה" .
על אותו משקל אני באה ושואלת "כמה שוקלת הבריאות שלך?" בואו נדבר קצת על משקל. אבל לא מהפן של עודף משקל ודיאטות, השיח שעדיין נפוץ בחברה, אלא דוקא על מה שלא נהוג לדבר – תת-משקל.
אנחנו חיים בעולם שמקדש רזון. אבל גם דורש שהרזון הזה יתבטא בצורה "הנכונה". בצורה של רגליים ארוכות ושדיים גדולות, ושפתיים אדומות. ואם זה גבר, אז גם הוא צריך לענות על הדרישות של הגוף האידיאלי, עם משולשים בבטן ומבט קשוח מעל זיפים סקסיים. לא ככה? תציצו מחלון הרכב כאשר אתם נוסעים על נתיבי איילון או דפדפו בכל עיתון עם עטיפה מבריקה וצבעונית, המונח בחדר המתנה של רופא או מכון יופי. אנשים מבזבזים הון עתק וחיים שלמים על מלחמה עם הגוף כדי להתאים אותו לסטנדרטים, שלא ברור מי קבע אותם. האם מעצבי הבגדים? האם חברות הקוסמטיקה והטואלטיקה? אולי המנתחים הפלסטיים, שמתפרנסים מחוסר שביעות הרצון שלנו מעצמנו? בכל מקרה, הסטנדרטים האלה מעשירים את העשירים ומאמללים את האנשים "הרגילים", כמוך – כמוני.
אלא שבקליניקות גסטרו – אחוז גבוה של התסכול סובב סביב בעיה הפוכה: רזון יתר. כנראה שרק בקליניקות שלנו המשפט שנשמע הכי הרבה הוא "רק שאני לא ארד עוד במשקל!"
אז בואו נבין קצת את הסוגייה הזאת בהקשר למחלות מעי דלקתיות – קרוהן וקוליטיס (גם בעלי תסמונת מעי רגיש/ז יכולים למצוא את עצמם כאן בקלות).
נתחיל מהגדרה קצרה:
מחלות מעי דלקתיות – מחלה ע"ש קרוהן וקוליטיס כיבית, או בלעז – IBD – Inflammatory bowel disease – הן מחלות בהן מתקיימת דלקת ברירית של צינור העיכול. במחלת קרוהן – הדלקת יכולה להתקיים לאורך כל צינור העיכול, בקוליטיס – במעי הגס בלבד. בנוסף, יכולות להתקיים גם תופעות סיסטמיות, כמו דלקות עיניים או מפרקים, בעיות עור אופייניות, אבנים בכליה. אובדן המשקל מלווה, לעתים קרובות, את השלב הפעיל של המחלה, ההתלקחות. מה שאנחנו ב"דרך הבטן" משייכים לשלב האדום, לפי שיטת הרמזור.
כמו שאמרנו בתחילת המאמר- רזון בחברה המודרנית צריך לעמוד בסטנדרטים מסוימים. התסכול והפחד שמרגישים אנשים שהגוף שלהם מצטמק, חוסר שליטה על המשקל והחשש שלא לחזור למראה בריא בהמשך- כל אלה מהווים התמודדות לא קלה, שפוגעת באיכות החיים בכל תחום. זר לא יבין זאת.
הוסיפו לזה את חוסר הטאקט שלא נדיר בישראל, ומשפטים כמו "למה רזית כ"כ?? תאכל/י משהו!", וקיבלתם מתכון בטוח לתחושות קשות ביחס לגוף.
אז בואו נלמד את הנושא יותר לעומק.
- תת־משקל – כ־70% מהחולים במחלות מעי דלקתיות סובלים מאובדן מסת הגוף ומקושי אמיתי לצרוך את כמות האנרגיה והחלבון החסרים. הנתון החשוב ביותר הוא הפער בין המשקל 'הרגיל' של החולה, בשלב הירוק (לפי שיטת הרמזור), לבין ההרזיה המתרחשת בשלב האדום. אציין שנתון זה חשוב להערכת המצב התזונתי של החולה גם במקרים של עודף משקל. בזמן הירידה במשקל האובדן הוא לרוב של מסת השריר, כך שאין זאת הדרך המומלצת לרזות.
תת משקל פוגע ביכולת הגוף להחלים. החלמה דורשת משאבים, מיקרו- ומאקרו- נוטריינטים, שעלינו לספק לגוף המתמודד עם דלקת חריפה.
בקרב ילדים, הסיכון הוא בעצירת הגדילה, לכן יש להתייחס לתת משקל שלהם במלוא הרצינות ולנקוט אמצעים כדי לאפשר גדילה תקינה של הילד או הילדה.
- הסיבות האפשריות לירידה במשקל יכולות להיות קשורות לצורך הקלורי הגדל במצבי התלקחות (הודגם מחקרית אומנם רק בקוליטיס, אך גם חולי קרוהן סובלים מהרזיה מואצת בשלב האדום).
במקביל, עצם הקושי להשלים את הקצובה הקלורית והחלבונית המומלצת – בגלל שלשולים או כאבי בטן קשים, לפעמים בחילות והקאות, המתלוות להתלקחות. לא מעט אנשים מפתחים ממש פחד מאכילה, נמנעים מארוחות, יורדים במשקל ומרגישים סוג של מלכוד במצב הזה.
לפי קובץ ההנחיות של החברה האירופאית לתזונה קלינית – ESPEN – הסיכון של תת תזונה מבחינת הפרוגנוזה – סיכויי החלמה – משמעותי מאוד. ההמלצה של המומחים היא לצרוך 30-35 קק"ל/ ק"ג / יום משקל גוף רצוי, ובין 1.2-1.5 ג'/ ק"ג / יום של חלבון. כלומר, עבור אדם ששקל 65 ק"ג במצב של רמיסיה, ירד במשקל ל -55 ק"ג, אנחנו נשאף שהוא יאכל כ 2,000 קק"ל ביום ו כ 84 ג' חלבון ממקור איכותי .
אם לא מצליחים להגיע למספרים האלה מאוכל רגיל, בהחלט כדאי לשקול שימוש בפורמולות ייעודיות. אנחנו, ב"דרך הבטן" נעדיף שימוש בפורמולה שמגיעה באבקה ומחייבת אותנו למהול אותה עם מים, מהסיבה שבפורמולה כזאת יהיו פחות חומרים מתחלבים, שחיוניים לשמירה על תחליב הומוגני, כמו בפורמולות המוכנות לשתיה. (ניתן לקבל מרשם או המלצה מהרופא או דיאטנית בקופ"ח ולרכוש בהנחה בבתי המרקחת של קופות החולים.)
- עם כל זאת, בבואנו לקבוע מטרות בריאותיות, עלינו להבין את המצב של הגוף ולקבוע מטרות לפי התיעדוף ההגיוני. כלומר, אם אדם נמצא כעת בשיא ההתקלחות, סובל משלשולים קשים, חוסר תיאבון וירידה במשקל, העליה במשקל תהיה מטרה משנית. במקסימום- נשאף למנוע המשך הרזיה במקביל לפעילויות הנדרשות להורדת הדלקתיות של הגוף. זה חשוב לתיאום הציפיות מול המטופל. זה חשוב כדי לשים את רוב הפוקוס על איזון הדלקת. משום שקשה מאוד יהיה לנסות לבנות מסת גוף במצב קאטבולי (פירוק), כאשר המעי נמצא בדיסביוזיס קשה (חוסר איזון בחיידקי המעיים). לאחר שהדלקת תתאזן, תפקוד המעי והיכולת שלו לעכל ולספוג מרכיבי מזון תשתפר, המטרה של עליה במשקל תהיה הרבה יותר ברת השגה. במקביל, ניתן יהיה להתחיל לשלב פעילות גופנית בונת שריר וכך לשלב בין המטרות.
איך מתמקדים באיזון הדלקתיות ומניעת ההרזיה הלא רצויה? בהרצאה הקרובה שלנו בכנס אוכלים בריא 15 נציג את הכלים הלא תרופתיים, הנהוגים בקליניקות שלנו. נחשוף את הקהל למחקרים בתחום של תזונה וצמחי מרפא, דיקור סיני ומיינדפולנס. נתרגל יחד טכניקות לניהול סטרס, החיוניות להעברת המערכת העצבית ממצב סימפתטי למצב פארא-סימפתטי, החיוני לשיפור העיכול והספיגה.
להרשמה כנסו בקישור והזינו קוד קופון 1515 – https://eatwell.co.il/knasim/bari15/#_
מחכים להפגש שם!
מבואות:
S.C. Bischoff, P. Bager, J. Escher et al. ESPEN guideline on Clinical Nutrition in inflammatory bowel disease. Clinical Nutrition 42 (2023) 352e379
מעוניינת המדריך לתזונה לחולי קוליטיס
מעוניינת