טיפול בעצירות כרונית

מהי עצירות?

האם כל קושי להתרוקן יוגדר כעצירות? עצירות הינה תופעה נפוצה ביותר באוכלוסיה- שכיחותה נעה בין 2-24%, בקרב מאושפזי בית – מגיעה עד 80%. הגדרת עצירות עפ"י קריטריוני ROME III כוללת מספר סימפטומים ביניהם: מתקיימת במצבים שבהם לא היתה יציאה לפחות 3 פעמים בשבוע אחד, יש קושי בדחיפת הצואה החוצה או היציאה היא קשה ויבשה. בנוסף, נמצא במקרים אלה צורך בגירוי ידני ושימוש קבוע בתרופות משלשלות. התופעות צריכות להמשך מעל 6 חודשים כדי להכלל בהגדרת עצירות כרונית.
בנוסף, לעיתים מתלווים לעצירות גם כאבי בטן ונפיחות בטנית אשר מוקלים לאחר התרוקנות.

עצירות – סיבות נפוצות:

• אכילה מועטה של סיבים – פירות, ירקות, דגנים מלאים.

• שתיה מועטת של נוזלים- קפה לא נחשב לשתיה. שתיה מועטה של מים או חליטות צמחים עלולים להחמיר עצירות.

• חוסר תנועה- ישיבה או שכיבה מרובים, כמו במקרה של חולים סיעודיים או קשישים.

• חוסר בפעילות גופנית- אורח החיים המודרני יצר סדר יום יושבני. ישיבה ממושכת ללא תנועה עלולה להחמיר מצב של עצירות.

• התעלמות מהדחף של ללכת לשירותים – התאפקות ממושכת גורמת לספיגה חוזרת של הנוזלים והפיכת גוש הצואה לקשה ויבש יותר. תופעה נפוצה בקרב חיילות בשירות הצבאי, לדוגמא.

• שינוי של התזונה או השגרה היומית – במקרה של התערבות כירורגית בפה, כמו השתלות שיניים או טיפולים אחרים בחלל הפה, קושי לנגוס או ללעוס מזון מוצק, התזונה הופכת להיות דלה בסיבים והסיכון לעצירות – עולה.

• תופעת לוואי של תרופות -לדוגמא, אופיאטים לשיכוך כאבים, חלק מאנטיביוטיקות.

• מתח, חרדה או דיכאון – יש אנשים שתחושת הכיווץ הפנימית שנמצאים בה גורמת לכיווץ של הקולון והרקטום וכתוצאה מכך מתפתחת עצירות.

• עצירות נפוצה בהריון וגם בשבועות הראשנים שהלאחר לידה – יכול לקרות עקב קושי או פחד של האישה להפעיל לחץ על פי הטבעת והצטברות צואה.

• החמרה לפני הוסת החודשית – בגיל הפוריות יש נשים אשר סובלות מעצירות מחזורית המגיעה מספר ימים לפני המחזור החודשי וחולפת עם התחת הוסת.

• היצרות במעיים וחסימת מעי – זהו מקרה חריג שאינו נכלל כסיבות לעצירות כרונית והטיפול במקרה זה שונה לחלוטין. זוהי תופעה שיכולה להתפתח במקרה של מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית, מוזמנים לקרוא עוד על המחלות הללו באתר שלנו.

  איך אפשר לטפל בעצירות?

  כמו כל הפרעה בריאותית, חשוב לבנות טיפול רב מקצועי הפועל על מספר מנגנונים – תזונתי, גופני, רגשי. לדוגמא, ישיבה נכונה בהתרקונות יכולה לסייע – מומלץ ללמוד להתרוקן בכריעה ולא בישיבה של 90 מעלות על האסלה. בנוסף,כדאי מאוד להזרים דם לאיזור האגן באמצעות פעילות גופנית קבועה (הליכה, יוגה, אירובי, ריקוד).