טיפים לשיקום חיידקי המעיים ולמה זה בכלל טוב לנו?
לאור הענין הגדל והולך של הקהילה שלנו בנושא חיידקי המעיים והשפעתם על הבריאות של המערכת העיכול, החלטנו להרחיב בנושא והכנו לכם מאמר קצר שיתרום להבנת הנושא החשוב הזה וכך יוכל לתרום לבריאותכם!
מה זה חיידקי המעיים ולמה צריך "לשקם" אותם?
בעבר הרחוק התיאוריה השלטת היתה של "יש מאין". כלומר, אם המזון היה מעלה עובש- האמינו האנשים שזה היה קורה מעצמו, מתוך ריק. או עם החלב היה מתקלקל – אמנם היו מכינים ממנו יוגורט וגבינה, אך לא היה מושג של נוכחות יצורים חיים שגורמים לשינוי הכימי הזה.
כאשר לואי פסטר גילה את החיידקים במאה ה 19, התרחשה מהפכה בכל התפיסה האנושית. החל להתפתח מדע חדש – מיקרוביולוגיה, שהוא הביולוגיה של היצורים הצעירים, הנראים רק במיקרוסקופ. באותה תקופה הונחה במפני האנושות ההוכחה לגורמים הפיסיקליים למחלות זיהומיות.
אלא שמאז ועד תחילת המאה ה 21 המדע "נרדם בשמירה". נתקענו עם ההתייחסות למיקרואורגניזמים אלה כמחוללי מחלות. התמסרנו (כנראה יתר על המידה) לנושא ההגיינה. התלהבנו כל כך שהתגליות הללו עזרו להדביר מגפות של מחלות קשות (כמו דבר, טיפוס, מלריה, אבעבועות שחורות ועוד), ששכחנו לשאול את השאלות הנוספות.
ולמרות שהמדע הכיר בנוכחות של חיידקים "ידידותיים" ואף השתמש בהם לרווחת האדם בעיקר בתעשיית המזון (הכנת יוגורט, קפיר, החמצת ירקות, התפחת לחם), לא נתנו מספיק את הדעת על משמעות המיקרוביום האנושי לבריאות האדם.
מהו מיקרוביום?
גוף האדם מכיל טריליונים של מיקרו אורגניזמים – 1014 , ביניהם נמצא חיידקים, וירוסים ופטריות שונים ומשונים. אם ננסה לשקול אותם, נגיע למשקל כולל של כ-2.5 ק"ג! הם ממלאים תפקידים מטבוליים וחיסוניים מגוונים ורבים יותר מהכבד , משפיעים ומושפעים על כל היבט אפשרי בגוף-נפש האנשוי. עד כדי כך הם רבים, שקיימת כיום טענה שיש לנו גנים מיקרוביאליים מאשר אנושיים! המיקרוביום הוא למעשה סוג של Meta-Organism – גוף רב מערכתי המתקיים תוך סימביוזה בין התאים והמערכות האנושיות לבין אלה שלו.
הם נמצאים בכל מקום בתוך ועל פני הגוף האנושי: על העור, בשיער, בעיניים, בפה, באברי המין, מתחת לציפורניים וכמובן- מאכלסים בצורה הרחבה ביותר את כל מערכת העיכול. מספר המיקרואורגניזמים והשונות שלהם גדלים ככל שיורדים לאורך צינור העיכול. בקיבה שוכן רק (עד כמה שידוע עד כה) החיידק העתיק ביותר על כדור הארץ – הליקובקטר פילורי, במעי הגס- קיימים יותר זנים ובמעי הגס- נמצא את הקהילה הגדולה ביותר של מיקרואורגניזמים. למעשה, הצואה הבריאה מורבת ברובה משיירי המיקרואורגניזמים ותוצרי הפירוק שלהם, ורק מיעוט – שאריות מזון וסיבים תזונתיים.
המיקרוביום הוא למעשה קהילה של מיקרואורגניזמים שהתפתחה במקביל לאבולוציה האנושית. ועקב כך – אנחנו תלויים במיקרוביום שלנו והוא תלוי בנו. בימי האוניברסיטה הרחוקים שלי, קראו לאדם הנושא את המיקרואורגניזמים על ובתוך גופו "המאכסן" Host. כיום, אני בדעה שהאדם מתארח אצל המיקרוביום שלו. כדאי שנלמד להתנהג יפה כלפי המארח שלנו אם בבריאות אנו חפציםJ איך ומה? בפוסטים הבאים…
מעניין
תודה!
תודה. מאמר פתיחה מעניין ומסקרן לקראת הבאות. ממתין ומצפה להמשך.
כיף שנתרמת!
הקשבתי לוובינר שלך עדי, עם ד"ר לב, ועלו לי מספר שאלות, שאשמח לקבל עליהן תשובות.
1. דר לב אמר שנדבר על איזה פרוביוטיקה לכל מצב, אבל למעשה דובר רק על וויוומיקס, האם יש מצבים בהם הגוף לא יתמודד עם כמות כל כך גדולה ונעדיף מינון חיידקים נמוך? ולא רק להסתגלות, אלא כטיפול?
2. ספירולינה זה פרוביוטיקה? למה הוזכרה בהקשר של קבוצת האצות בפרוביוטיקה.
3. הפרוביוטיקה עוברת דרך הקיבה והמעי: א
איך היא לא נהרסת בחומציות הקיבה ב. איך היא יודעת לא להתפרק במעי הדק, ששם זה לא מקומה.
4. האם נטילת פרוביוטיקה מחליפה חיידקים קיימים? או מתספת. דר לב אמר שמחליפה. מה קורה שם.
5. איך זה שסיבים מתפרקים לחומצות שומן, מה הקשר הכימי.
הי מזל, עונה על שאלותייך:
1. בהחלט יש מצבים שנדרשת כמות קטנה של תיסוף חיידקים טובים. יש תכשירים טובים שמכילים 25 או 55 ביליארד, אפשר להתחיל איתם. במצבים של קרוהן למשל – יש להתייעץ עם תזונאית שלך ולא לקחת פרוביוטיקה באופן חופשי.
2. ספירולינה אינה פרוביוטיקה. היא יכולה לחזק את החיידקיםהטובים ואת האדם הנוטל אותה כי מספקת ויטמינים, כרלורופיל, חלבונים ועוזרת בהטמע ברזל וכך מסייעת בפתרון האנמיה.
3.אכן חלק גדול מפרוביוטיוקית נהרסות ונעכלות לאורך צינור העיכול. זו הסיבה שיש לקחת כמות מספקתת כדי שמה שישרוד- יגיע לאתר המטרה וישפיע.
יש תכשירים שהכמוסות שלהן מגינות מפני חומציות הקיבה וכך משמרות באופן יחסי את התכולה להתקדם יותר בבטחה לאתר המטרה.
4. הפרוביוטיקה לא מחליםה. היא מוסיפה את האוכלוסיה של הטובים וכך מאפשרת שגשוג שלהם.
5. הסיבים לא מתפרקיםלחומצות שומן. הם נעכלים ע"י אנזימי עיכול של החיידקים והתוצרים של החיידקים פולטים- הן חומצות שומןקצרות שרשרת בעלות השפעה מיטיבה על המעי.
הרבה בריאות!
תודה רבה עדי…
א. באיזה סוג מקרים נעדיף פרוביוטיקה עם כמות קטנה של חיידקים ובאיזה סוג מקרים נעדיף כמות גדולה?
ב. קראתי או שמעתי אצלך, שאנחנו יכולים להרבות את חיידקי המעי שלנו על ידי שימוש בידיים שלנו, כשעושים למשל כרוב מותסס. זה מאוד הגיוני לי, אבל האם באותו אופן, אם אני חולת קרוהן, ואני מכינה כרוב מותסס לילדי, אני יכולה להעביר לו חיידקי מעי שלי, שכנראה אינם טובים? או, באותו כיוון, אם אני אקח כרוב מותסס (לצורך הדוגמא), מאדם עם מערכת עיכול בריאה,שהכין כרוב מותסס, האם זה ישדרג את מערכת העיכול שלי, ואולי יבריא אותה, כמו בהשתלת צואה? ומה זה אומר לגבי מי שעובד עם כפפות?
מזל יקרה, שאלת שאלות מעולות – שדורשות מחקרים רחבי היקף כדי לענות עליהם. לא ידוע נכון להיום שאדם עם מחלת מעי דלקתית מדבק בצורה כלשהי את אלה שסביבתו. אז מעודדת אותך להתנסות מ=במאכליםפרוביוטיים מעשה ידייך והלב האוהב!
תודה על האינפורמציה המלומדת והפוריה